נוהל ילד מפליל: מחסוםווטש, דצמבר 2010

מאת: עפרה בן ארצי, מחסוםwatch

גיוס מפלילים מקרב אוכלוסיה הנתונה בכיבוש הוא אמצעי עתיק, בדוק ויעיל כדי לשלוט בה. בפעולה זו הכובש משיג שתי מטרות: 1) הרחבת מעגל העבריינים בחברה הנשלטת, חלקם כלואים וחלקם (הגדול) משוחררים אך מאוימים ומוכתמים על ידי הרישום הפלילי, שכולל מאסר על תנאי משמעותי; 2) זריעת אנדרלמוסיה, פחד ופירוד הרסני במעגלי החברה השונים, כגון המשפחה, השכונה, הכפר וכיו”ב. השימוש בילדים כמפלילים כמוהו כגיוס ילדים לצבא. המערכת הישראלית מוסיפה פה חטא על פשע, שאותו זרקור זה מנסה לחשוף ולהתריע מפניו.

מאז כיבוש הגדה המערבית בשנת 1967, קטינים פלסטינים נשפטים בבתי משפט צבאיים. רק לאחרונה הוצא צו, שהורה על הקמת בית משפט צבאי לנוער וקבע הוראות חדשות הנוגעות להעמדה לדין של קטינים בבית משפט זה. זהו טיפול קוסמטי, שממשיך למנוע מהם את אותן הגנות מיוחדות שמקבלים ילדי ישראל, לרבות אלה המתגוררים בגדה המערבית.
ישראל אשררה בשנת 1991 את האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, לפיה: ילד פירושו כל יצור אנוש מתחת לגיל 18. בעיני המערכת הישראלית הילד הפלסטיני – ואני מעדיפה לכנותו כאן ילד ולא קטין – הוא כנראה יצור על אנושי, אולי סופרמן, מפני שלפי התחיקה הביטחונית הישראלית הוא מגיע לבגרות כבר בגיל 16. מדובר בהפרת אמנה בינלאומית, בעוול מתמשך ובאפליה גזענית.

משפטי  בילעין חושפים את השיטה במלוא אכזריותה וקלונה. מערכת הביטחון אנסה ארבעה ילדים מהכפר להיות מפלילים, בניסיונה העיקש לשבור את המאבק הלא אלים נגד הגדר. הילדים נעצרו ראשונים, הפלילו עשרות מבני כפרם והביאו למעצרם. מנהיגי המאבק מנהלים משפטים, שבזכותם מתאפשרת הצצה נדירה אל תוך חדרי החקירות אשר בהם נחקרו הילדים, שכן גם הילדים המפלילים וגם חוקריהם מופיעים במשפטים אלה כעדים.

לקטעים מתוך דוחות מחסוםwatch מתצפיות בבתי המשפט הצבאיים אשר מדגימים את האופן שבו מובלים ילדים להפליל את מכריהם.

Gallery | This entry was posted in דו"חות של ארגוני זכויות אדם and tagged , , , . Bookmark the permalink.