מעצר ילד בן עשר, עיסאוויה, נובמבר 2012

תחקיר שביצע עובד ארגון “בצלם” העלה כי שוטרים בלבוש אזרחי עצור ילד בן עשר תושב עיסאוויה מבלי שהזדהו, ולקחו אותו לתחנת משטרה בירושלים, תוך שהם נוהגים באלימות בו ובאמו, שניסתה למנוע את מעצרו. בבצלם מציינים כי בחוק הישראלי חל איסור מוחלט לעצור או אף לעכב קטין מתחת לגיל האחריות הפלילית בישראל – 12 שנים – ולפיכך המעצר אינו חוקי.

אתר בצלם מדווח:

בשעות הצהריים של יום שישי, ה-12.10.2012, בעת שהיה הילד בחצר ביתו יחד עם בן דודו, בן 12, הגיע אל המקום כוח של מסתערבים מלווה בשוטרים במדים. השוטרים, אשר טענו כי הילד יידה אבנים לעבר חניון בית החולים “הדסה – הר הצופים” הסמוך, עצרו אותו לחקירה.

בעדות שמסרה לבצלם אמו של הילד היא סיפרה כי כאשר השוטרים הגיעו לעצור את בנה היא הייתה בבית, בעוד בעלה ישן. כך תארה את שארע: “שמעתי קולות של אנשים מדברים מול הבית. יצאתי לחצר וראיתי שלושה אנשים בלבוש אזרחי מדברים עם בני ובן הדוד שלו. בני ישב על ספה בחצר. האנשים דיברו בעברית ולא הבנתי מה הם אומרים. פתאום, אחד מהם תפס את בני בזרוע שלו ומשך אותו מהספה לכיוון הכביש הראשי. בני התחיל לצעוק: “אמא, אמא”. ירדתי מהבית, התקרבתי אליו וחיבקתי אותו. ניסיתי למנוע מהאיש הזה לקחת אותו. תוך כדי כך שמעתי קול שיצא ממכשיר קשר שהיה אצל אחד משלושת האנשים. באותו רגע הבנתי שהם כנראה מסתערבים. כמה שניות אחר כך ראיתי ארבעה שוטרים, חמושים ובמדים שחורים, באים לכיוון שלנו. הם דחפו אותי ונפלתי על הארץ. בני נפל יחד איתי אבל המשכתי לחבק אותו. אחד המסתערבים תפס אותו ומשך אותו חזק. הוא צעק “אמא, אמא”. תפסתי בחולצה שלו והשוטרים שניסו למשוך אותו גררו אותי על הארץ. רגל שמאל שלי השתפשפה על הארץ וזה כאב לי. הייתי בלחץ והרגשתי שאני נחנקת ועזבתי את בני. השוטרים המשיכו איתו. באותו רגע הגיעה גיסתי וניסתה להרחיק ממני את השוטרים. אחד מהם הכה אותה בחזה עם הרובה שלו. שמעתי את בני בוכה. הוא צרח וקרא לי לעזרה. אבל זמן קצר אחר כך השוטרים עזבו את המקום יחד איתו וכבר לא ראיתי אותו”.

בעדותו לבצלם סיפר הילד:

“אחד המסתערבים נתן לי אגרוף בראש. זה כאב לי. המסתערבים הכניסו אותי לתוך הג’יפ. אחד מהם שאל אותי: “בן כמה אתה?”. אמרתי לו שאני בן תשע. המסתערבים לא הכו אותי בדרך אבל פחדתי כי הייתי לבד. הם הורידו אותי מהג’יפ בתחנת המשטרה. היה שם שוטר אחד שאמר לי: ‘שב כאן ואל תזוז, אחרת אני אתן לך סטירה’. פחדתי מאוד”.

האם סיפרה בעדותה כי נכנסה לבית והעירה את בעלה, שישן בבית ולא שמע המתרחש בחוץ. ההורים ניגשו ביחד לתחנת המשטרה “שלם” ברחוב סלאח א-דין, לשם העריכו כי בנם נלקח. כשהגיעו לתחנה התברר כי בנם אכן הובא למקום. האב מחה על המעצר האלים של בנו, והתעמת מילולית עם אחד השוטרים. בעקבות זאת, הורה לו השוטר לעזוב את התחנה.

שני ההורים יצאו מהתחנה. כעבור כחצי שעה שבה האם כשהיא מלווה במוח’תאר של אל-עיסאוויה, קרוב משפחתה. בעדותה סיפרה:

“כשנכנסתי ביחד עם המוח’תאר לתוך תחנת המשטרה ראיתי את הבן שלי עומד בין כמה שוטרים של משמר הגבול. ראיתי את הפחד על הפנים שלו. המכנסיים שלו היו רטובות. הבנתי שמרוב פחד הוא השתין על עצמו במכנסיים. ניסיתי לדבר איתו ולעודד אותו, אבל השוטרים של משמר הגבול שעמדו לידו אסרו עלי לדבר איתו”.

לאחר כחצי שעה של המתנה הוכנס הילד לחקירה יחד עם אמו. חוקר בלבוש אזרחי חקר אותו על האירוע שקדם למעצרו והוא סיפר כי נער אחר תקף אותו ובתגובה הוא יידה עליו אבנים, אשר פגעו בגדר של חניון בית החולים.

בעדות שמסר לבצלם, סיפר הילד כי בזמן ששיחק עם בן דודו בחצר הבית, הגיע למקום נער שהשניים לא הכירו. בין השלושה התפתח עימות, במהלכו הנער תקף את הילד. הילד סיפר כי בתגובה, תקף בן דודו את הנער. לאחר מכן, הנער התרחק מהמקום ועלה לחניון המוגבה של בית החולים. אז, סיפר הילד כי הוא יידה לכיוונו של הנער אבנים, אשר פגעו בגדר החניון ובכך הסתיים העימות בין הנערים. לדבריו, כחצי שעה לאחר מכן, הגיעו השוטרים אל הבית ועצרו את הילד.

לדברי האם, החוקר טען בפני בנה כי קיים תיעוד וידיאו שלו כשהוא מיידה אבנים על מכוניות בחניה של בית החולים. אולם השוטרים לא הציגו את התיעוד בפניו או בפני אמו, על אף שדרשה לצפות בו. לאחר כשעה, אמר החוקר לאם כי היא רשאית לקחת את בנה הביתה.

בעדותה סיפרה האם כי לאחר שחרורו התלונן בנה על כאב ראש, בחילה וסחרחורת, והיא לקחה אותו לבדיקות רפואיות. לדבריה בעקבות האירוע סבל בנה מנדודי שינה ובמשך מספר לילות הוא פחד לישון במיטתו וביקש לישון עם הוריו.

החוק הישראלי, המחייב את הרשויות גם בפעולותיהן בשכונות במזרח ירושלים, קובע כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 ולכן אסור לעצור קטין בן 9 כחשוד בביצוע עבירה.

משפחתו של הקטין בחרה שלא להגיש תלונה במח”ש על תקיפת בנה ומעצרו הבלתי חוקי. לדברי בני המשפחה, תלונה קודמת שהוגשה למח”ש על מעצר אלים של בן אחר לא טופלה כראוי ועל כן, מסרו לבצלם, הם אינם מוצאים טעם בהגשת התלונה.

לצפייה בעדות הילד כפי שהוקלטה על ידי ארגון ‘בצלם’.

Gallery | This entry was posted in דו"חות של ארגוני זכויות אדם, עדויות and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.