הפרות שיטתיות של זכויות ילדים במעצר ובמאסר: נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח, יולי 2012

ילדים בישראל ובשטחים נתונים להפרות שיטתיות של זכויותיהם במעצר ובמאסר: נייר עמדה של האגודה לזכויות האזרח, יולי 2012

ב-3.7.2012 התכנסה בכנסת הוועדה לזכויות הילד לדיון מיוחד בזכויות קטינים במעצר ובמאסר. לקראת הדיון הכינה עו”ד דבי גילד חיו מהאגודה למען האזרח נייר עמדה שבו פורטו ההפרות החמורות והשיטתיות של זכויותיהם של קטינים השייכים לאוכלוסיות מוחלשות ומופלות בישראל ובשטחים.

כך נכתב באתר האגודה:

עו”ד גילד חיו התייחסה בנייר העמדה לחמש אוכלוסיות שונות – קטינים אזרחי ישראל, קטינים תושבי ירושלים המזרחית, קטינים פלסטינים בשטחים, ילדי פליטים וילדים בלתי מלווים וילדי עובדי זרים. כל אחת מהקבוצות הללו חשופה לפגיעה בוטה בזכויותיה בהליך הפלילי.

בנוגע לקטינים אזרחי ישראל מציינת עו”ד גילד חיו: “אנו נחשפים באופן חוזר לתופעות הבאות: תחת זימון של הקטינים לחקיקה באמצעות ההורים או האפוטרופוסים שלהם, הילדים נלקחים לחקירה מהבית או ישירות מביה”ס(!); חקירה שלא בנוכחות ההורה, לרבות מניעת כניסת ההורה לתחנת המשטרה ומניעת מפגש עם הילד עד תום החקירה; לקיחת טביעות אצבעות וצילומים מקטינים גם כאשר החוק אינו מתיר זאת; אי הזדהות ואי מתן הסברים על המעצר בניגוד להוראות החוק והפקודות; חקירתם של קטינים ערבים בשפה שאינה שפת אמם והחתמתם על מסמכים  בעברית; החזקת קטינים בהמתנה לחקירה במשך שעות ארוכות; חקירת קטינים שלא על ידי חוקרי נוער; ועוד”.

ההפרות בירושלים המזרחית ובשטחים וכן ההפרות שנוגעות לילדי פליטים או מהגרים חמורות אף יותר:

• קטינים במזרח ירושלים ובשטחים נעצרים כעניין בשגרה למטרות הרתעה ואיסוף מידע, הם נעצרים בשעות לילה מאוחרות, תוך מניעת שינה, איזוק ולעתים קרובות שימוש באלימות.

• קיימים הבדלים משמעותיים ולא מוצדקים בין החקיקה הצבאית, החלה על קטינים פלסטינים בשטחים, לבין החקיקה הישראלית, בה מעוגנות זכויות קטינים. כך, למשל, על ילד פלסטיני ניתן להטיל עונש מאסר החל מגיל 12, כאשר על פי החוק הישראלי, הגיל המינימלי להטלת עונש מאסר בפועל הוא 14. כמו כן, קטינים פלסטינים אינם זכאים לנוכחות הורה בחקירה, לתיעוד מצולם ומוקלט של חקירתם, ורשימת הזכויות החסרות עוד ארוכה. מדובר לא רק בפגיעה קשה בזכות להליך הוגן, אלא גם בהפרת הזכות לשוויון, היות וקטינים פלסטינים וקטינים ישראליים המתגוררים בהתנחלויות בשטחים כפופים לשתי מערכות חוק שונות.

• החוק למניעת הסתננות מאפשר להחזיק ילדים עם הוריהם במעצר תקופה בת שלוש שנים, וזאת אף שאין כל כוונה לגרשם מישראל בעתיד הנראה לעין. ילדים בלתי מלווים (שנמצאים בישראל בגפם) מוחזקים משך חודשים במעצר עד למציאת מסגרות עבורם, וזאת בהעדר פתרונות ביניים אחרים.

• ילדי מהגרי עבודה נעצרים עם אמהותיהם לצורך גירושם מישראל. המעצרים מאופיינים בדפוס חוזר ודורסני: הילדים ואימותיהם נעצרים בחופזה ובבהלה; אבותיהם של הילדים אינם מיודעים; ומופעל על האימהות העצורות לחץ לחתום על הסכמתן לעזוב את ישראל מיד.

 לקריאת נייר העמדה כפי שנשלח ליו”ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת, ח”כ אורלי לוי-אבוקסיס